שירי עם ביידיש ובלדינו - האמנם פולקלור יהודי
האם שירים ביידיש ובלדינו הם בהכרח "יהודיים"? אמנם יידיש ולדינו הן שפות יהודיות, אבל האם זה נכון גם לגבי שירים ששרים דוברי השפות האלו?
בהרצאת מבוא זו, אביא מספר שירים מייצגים, ויחד עם הקהל אזהה קריטריונים שמאפיינים שירי עם יהודיים אשר ישמשו כמסגרת להרצאות הבאות. הקריטריונים מתייחסים לתוכן, שפה, מוסיקה ואנשים. בדף אינטרנט זה, אנו נכנסים דרך כל אחד מהשירים לעולם העשיר של המורשת היהודית. עיינו בדף "מורשת מוסיקלית" עבור סקירה יותר שיטתית לגבי שירה עממית יהודית.
להלן רשימת השירים שנקשיב אליהם ושנשיר במשך ההרצאה: אונה פסטורה יו אמי; טום באלאלייקא; וונטאנאס אלטאס; בראנטשעלע; מורניקה; אונטער דעם קינדס וויגעלע; אויפן פריפעצ'יק; לה רוזה אינפלורזה; לה קנטיגה דיל פואגו; אדיו קרידה
והרי רשימת נושאים שקשורים לשירים האלה: 1. האם כל השירים בלדינו בהרכרח עתיקים? 2. שירי חידה יהודיים; 3. שיבושים במילות שירי עם; 4. מקורות שירי עם; 5. ג'נרים כלל-אירופאיים; 6. מי הייתה מורניקה? 7. שחור הוא יפה? 8. ערכים יהודיים; 9. "צימוקים ושקדים" בתנ"ך; 10. מרק וורשבסקי; 11. חיידר - התמונה האמיתית; 12. קונטראפקטה; 13. סאלוניקי - מזוהר לחורבן; 14. האם אפשר להאמין למקורות באינטרנט?
"אונה פסטורה יו אמי" [התאהבתי ברועה צאן]
[טקסט וגירסה שירתית בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
§ האם שירים בלדינו בהכרח עתיקים?
מי היא רועת הצאן שהספרדים הירושלמים אוהבים לשיר עליה? האם היא קשורה לאמהות התנ"כיות רבקה ורחל שהצטיירו כרועות צאן אדיבות ודוגמאות למופת? בעצם, מקורו של הקנסיון הרבה יותר מודרני, ולא קשור לשורשינו היהודיים. הרבה אנשים חושבים ששירים בלדינו הם בהכרח עתיקים, אך שירי-עם רבים נובעים מהמאה ה-20 בלבד.
השיר "אונה פסטורה יו אמי" [אהבתי רועת צאן] הופיע במחזמר מהמאה ה-19 שנכתב ביוונית ותורגם לג'ודזמו (לדינו), השפה שבה דיברו היהודים בני הארצות הבלקניות. ההצגה המקורית נכתבה ב-1891 ע"י המחזאי קורמילאס, והיא התבססה על שיר של ג'ורג'וס זאלוקוסטאס. הגירסה בג'ודזמו הוצגה באיזמיר ב-1903, 1905 ו-1914.
לפננו וידאו מאת הזמרת יסמין לוי ששרה ב"דואט" עם אביה, יצחק לוי, אספן מכובד של שירי עם ספרדים, זמר, ושדרן בפינה הספרדית של "קול ישראל". שימו לב שיצחק נפטר כשיסמין הייתה תינוקת בת שנה; הגירסה הזאת של "אונה פסטורה", הנכלל בדיסק "סנטיר", היא בעצם "קולז'".
לעיון: וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! פרדס, תשס"ו. פרק 2: "קנסיונרו"
"טום באלאלייקא"
[טקסט ותרגום לעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
§ שירי חידה יהודיים
חידות מקושרות באופן מסורתי לאהבה וחיזור. ישנם שני סוגים של שירי עם יהודיים המבוססים על חידות: האחד הוא רצף של משימות בלתי-אפשריות שניתנות ע"י זוג אוהבים (למשל: שיר הילדים "דו מיידעלע דו פיינס" [את ילדה יפה]), והסוג השני הוא החלפת חידות (למשל: "א חתן האט געוואלט זיין כלה אויסקלערן" [חתן רצה לבדוק את כלתו]). שירים אלו קשורים לבלדות 1 ו-2 באוסף "צ'יילד" של הבלדות האנגלו-סקוטיות.
שתי חידות יהודיות מתוך השיר "דו מיידעלע דו פיינס": ש: ווו איז וואסער אן ש פיש? [היכן מים בלי דגים?] ת: אין מקווה איז דא וועסער אן א פיש. [במקווה יש מים בלי דגים].
ש: וואס איז טיפער פוא א קוואל? [מה יותר עמוק ממעין?] ת: די תורה איז טיפער פון א קוואל. [התורה יותר עמוקה ממעין].
לעיון: רשימה של מאמרים באנגלית נמצאת באתר באנגלית.
§ שיבושים במילות שירי עם
לעתים קרובות, משתבשות המלים בשירי עם, כך שהטקסט נהפך לבלתי-מובן. דוגמא לכך נמצאת בשיר העם "טום באלאלייקא", כשהתשובה לאחת השאלות לא מתקבלת על הדעת: ש: וואס קען וואקסן אן רעגן? [מה יכול לצמוח בלי גשם?] ת: א שטיין קען וואקסן אן רעגן. [אבן יכולה לצמוח בלי גשם].
האם זה אומנם שיבוש, ואם כן, מהו הגורם לכך? הגירסה שמושרת ע"י הזמר הבסרבי ארקדי גענדלער היא יותר מתקבלת על הדעת: ש: וואס קען וואקסן אן רעגן? [מה יכול לצמוח בלי גשם?] ת: האר קען וואקסן אן רעגן. [שער יכול לצמוח בלי גשם].
הנה גירסה שלישית: ש: וואס קען וואקסן אן רעגן? [מה יכול לצמוח בלי גשם?] ת: פארשטיין קען וואקסן אן רעגן. [הבנה יכולה לצמוח בלי גשם].
מה דעתכם?
לעיון: ספיבק, י. על שיבושים בשירי עם בכלל ושירי חנכה בפרט. דעת, הגיגי גבעה, א', תשנ"ג.
§ מנין בא השיר הזה? - מקורות שיר עם
אי אפשר לקבוע את מקור השיר, אלא אם כן יש לנו עדות מדויקת עליו. להלן, כמה אנקדוטות משעשעות הקשורות לשיר "טום באלאלייקא", שדווחו ברשימת התפוצה "מענדעליי":
[תרגום]: "לפני כמה שנים, שרתי "טום באלאלייקא" לשיעור שלי בספרות יהודית. הסטודנטים היהודיים, שחונכו על אנגלית, צרפתית ועברית, מעולם לא שמעו את השיר ואילו הסטודנטים מוייטנם ... הכירו אותו תיכף, והופתעו ושמחו שאני מכיר שיר וייטנמי, אפילו שהמלים מוזרות – אף יותר מוזרות מאנגלית. אחד הסטודנטים ניגש אלי אחרי השיעור ואמר לי שאף ששירתי ונגינתי מצאו חן בעיניו, הוא הרגיש שלא העברתי את רוח השיר. 'אתה חייב לשיר את זה הרבה יותר לאט,' הוא אמר, 'שירים וייטנמים מאוד עצובים. מאוד עצובים, כמו העם הוייטנמי.'" (Melekh Godfrey)
[תרגום]: "הסיפור הבא סופר לי לפני 40 שנה ע"י מוסיקולוג מפורסם שבנו מוסיקו-אתנולוג. הבן השתתף בכנס שבו אחת ההרצאות ניתנה ע"י איש שהצליח להגיע לשבט אינדיאני מבודד בדרום אמריקה שמעולם לא ביקר בו איש לבן עם רשמקול שהופעל ע"י בטריה. הוא הקליט את המוסיקה שלהם וכאשר הוא השמיע את הטייפ בכנס, אחד המשתתפים קפץ וצעק, 'אלה הם נגינות חסידיות יהודיות-פולניות!'
הסיפור נעשה מעניין יותר כאשר החוקר העביר הרצאה כעבור כמה שנים כאות התנצלות. הסיפור החדש, שבא בעקבות אותו ציון לנגינות חסידיות, הוא כזה: אחד האינדיאנים המבוגרים, נזכר ש-60 שנה קודם לכן בא לכפר רוכל שנלכד שם הרבה זמן, יותר מחודש, אולי כחודשיים. באותו זמן, כשהתחממו ומצאו מחסה מהגשם, הוא היה שר להם ומלמד את שיריו." ( Robert Werman )
"ווינטאנאס אלטאס" [חלונות גבוהים] / "בראנטשעלע"
"וויטאנאס אלטאס": [מלים ותרגום לאנגלית] [מלים ותרגום לעברית]
"בראנטשעלע": [מלים ותרגום לאנגלית]
§ מי זה דופק על דלתי? - ג'נרים כלל-אירופאיים
בשיר בלדינו, מבקש בחור צעיר מגבירתו-אהובתו להשאיר את חלונה פתוח בלילה; בשיר ביידיש דופק הבחור על דלת אהובתו. המספר הגדול של השירים המפותחים סביב נושא מרכזי זה מסווגים תחת הז'אנר "שירי ביקורי לילה" :זהו בהחלט ז'אנר אירופאי, וכנראה שניתן למצוא אותו גם בשירי עם במרחבי העולם, כולל שירים ביידיש ובלדינו. בספרד המסורתית - וגם אצל היהודים - הקירות הגבוהים (עם החלונות הגבוהים והדלתות הנעולות) מאחוריהם גבירות נכבדות נהגו "להתבודד" היוו אתגר עבור מחזרים אמיצים: אנחנו יכולים להסיק זאת מתוך טקסטים (לעיתים חופפים) של שירי עם רבים, לדוגמא: "אברי טו פוארטה סרדה", "אברי אסטה אבז'ור ביז'ו", "פור לה טו פוארטה יו פסי". לפעמים הדימויים לוקחים על עצמם משמעות מטאפורית: "לאס ונטאנאס אלטאס" מושר בחתונות, בדרך כלל בעת שהחתן והכלה נכנסים לחדר הכלה ל-לה נוצ'ה ד'אנסיירו ("ליל ההתבודדות / המאסר / ההסתגרות") [וייך-שחק].
לעיתים הגבירות היו נוחות להיעתר, לעתים פחות. לפעמים המחזר הוא נכבד, לפעמים הוא שיכור. בשני השירים "אברימי גלניקה" (לאדינו) ו"בראנטשעלע" (יידיש) מוצג דיאלוג בין המאהב לבין הנערה המפחדת מבני משפחתה הכועסים.
מאפיין של הרבה מ"שירי ביקורי לילה" אלה, מלבד הדפיקה על הדלת, הוא הקול של התרנגול הקורא בבוקר. בכמה מהשירים זהו פשוט סימן שהמאהב צריך לעזוב; לעיתים הציפור מסמלת את העובדה שהמאהב הוא רוח רפאים, החוזרת ללבוש צורה אנושית עד שהוא חייב לעזוב לפני עלות השחר. דוגמא נהדרת לכך היא השיר בגרמנית "ווי די שענען טראמפעטן בלאזן" מתוך האוסף "קרן היער של הנער" מאת גוסטאב מאהלר.
קשורה לז'אנר הזה היא סידרת הווריאציות על הרומנסה של הבעל הנבגד "און לוניס מי אליוונטי". בבלדה הספציפית הזאת, המאהב מסתתר מאחורי לדלתות אישה נשואה, אך גירסאות מסוימות מספרות על מאהב שדופק על דלת ביתה של נערה. [מעוז]
המוטיב של דפיקה בדלת משמש כבסיס לפרודיות. למשל: שיר שנכתב בגטו לודז' שואל: "ווער קלאפט דא אזוי שפעט" [מי דופק כאן כל כך מאוחר]? והתשובה היא: "עס קלאפט דער גטו הונגער" [הרעב בגטו דופק]. [פלאם]
לעיון:
וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! פרדס, תשס"ו. פרק 9: "קונטראפקטה והתאמות"
מעוז, ב. (1981). הרומאנסה של היהודים הספרדים מתורכיה ומארצות הבאלקאן. פעמים, כרך 7
פלאם, גילה. (1992). Singing for Survival: Songs of the Lodz Ghetto, 1940-1945
"מורניקה" [שחרחורת]
[טקסט וגירסה שירתית בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
"מורניקה" [שחרחורת] הוא אחד משירי החתונה הספרדיים המפורסמים ביותר. בהרצאה זו נעמוד על מקורותיו והערכים שהוא מביע: נתייחס לאספקט החתונה בהרצאה הקשורה למעגל החיים.
§ מי הייתה מורניקה?
השירים בלדינו "מורניקה" ו-"לה מורנה" מבוססים על שיר ספרדי מימי הביניים על אודות עלמה "מורית" ("שחרחורת"). שני השירים האלו מסתיימים בשורות
: "Morena a mi me llaman los marineros; Si otra vez me llaman, me voy yo con ellos."[המלחים קוראים לי שחרחורת; אם עוד פעם יקראו לי, אבוא יחד איתם].
מי קדם למי: העלמה המורית הספרדית, או ה"שחרחורת" מ"שיר השירים"? האם שתי עלמות אלו אחת הן, או האם הקשר הוא מקרי בלבד? המוסיקולוגית שושנה וייך-שחר מצטטת קביעה ע"י החוקרת מרגית פרנק, שהשירים הספרדיים מימי הביניים הושפעו ע"י המורשת שהובאה לספרד ע"י התושבים היהודים הקדומים. לכן, בהחלט ייתכן כי "מורניקה" הספרדית נבעה בעצם מ"שחרחורת" התנ"כית!
להלן וידאו של השיר "מורנה מי יאמאן" [קוראים לי שחורה], גירסה חלופית של השיר "מורניקה" שנשיר בהרצאה.
לעיון: וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! פרדס, תשס"ו
§ "שחור" הוא יפה ?
האמירה "שחור הוא יפה" נשמע די מודרני. אבל הסוגיה הזאת בעצם נדונה ע"י מפרשי התנ"ך, וביניהם רש"י. ב"שיר השירים" (פרק א' , ה' ח') הוא מניח שלמילה "שחרחורת" יש קונוטציה שלילית, אך בספר "במדבר" (פרק י"ב, א'), הוא אומר שה"כושית" (אתיופית שחורה) היא יפה.
בשיר הספרדי "יו מי סוי לה מורניקה" [אני השחרחורת], ההנחה הבסיסית היא ששחימות-העור נגרמת ע"י החטא. שירים בלדינו משקפים את הגישה הספרדית שמייחסת פיקנטיות ל"שחומה" (א) ומלאכיות ל"לבנה" (ב):
(א) מרוניקה סוס, קומו לה פימינטה: "את שחומה, כמו הפלפל. דמך מתוק, הוא נכנס לתוך נפשי. כשאני רואה אותך מסתכלת בראי, נפשי חושקת בנשיקתך."
(ב) ארבולס יורן: "מולי יש מלאך ... את לבנה, את לובשת לבן, צורתך לבנה, פרחים לבנים נופלים ממך, מאשרך."
לעיון: רשימה של מאמרים באנגלית נמצאת באתר באנגלית.
"אונטער דעם קינדס וויגעלע" [מתחת לעריסת הילד]
[טקסט וגירסה שירתית בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
ברטה מוריסו - "העריסה"
§ ערכים יהודיים
בשיר הערש העממי "אונטער דעם קינדס וויגעלע" [מתחת לעריסה של הילד] יש איזכור ספציפי לערכים יהודיים עיקריים: למידה, דבקות במצוות ודרכי פרנסה. הוא המקור לשירי הערש הפופולריים המולחנים: "ראָז'ינקעס מיט מאנדלען" (גולדפדן) ו"יאַנקעלע" (גבירטיג). (אנו נעסוק בשירים האלה בצורה מפורטת יותר בהרצאה על שירי ערש).
מדור זה מוקדש לזכרו של גבריאל חוטר, ז"ל" שנרצח בליל שבת כ"ג בטבת בישיבת עתניאל: מדרשת גבריאל הוקמה על-מנת להמשיך את דרכו ועיסוקיו במידות.
§ "צימוקים ושקדים" בתנ"ך
"צימוקים ושקדים" אינם נזכרים כביטוי אחד בתנ"ך, אך קיימים איזכורים רבים לפרות האלה בהקשרים שונים. "צימוקים" נזכרים בהקשר תזונה: דברי הימים א': י"ב, מ'; שמואל ב': ט"ז, א'; שמואל א': ל', י"ב. "שקדים" נזכרים בהקשר להתערבות ה' בפרשת קורח (במדבר י"ז, כ"ג'). ה"כרם" מעלה את התמונה התנ"כית האידילית של שלווה: "וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ" (מלכים ב': י"ח, ל"א); "וְיָשְׁבוּ, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" (מיכה ד', ד').
אני אישית תוהה האם יש קשר בין הביטוי "צימוקים ושקדים" לבין "זמרת הארץ" (בראשית מ"ג, י"א), שיעקב הפציר בבניו לקחת כמנחה למושל במצרים: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים." רש"י מסביר לנו את הקשר בין "תוצר משובח" לבין "זימרה": "שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם". כדאי לטייל בנאות קדומים, ולהיווכח מדוע מזמרים על תוצר משובח!
"אויפן פריפעצ'יק" - "דער אלף-בית" [ליד האח]
[טקסט וגירסה שירתית בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
§ מלחיני שירי העם - מארק וארשבסקי
ישנה דעה רווחת ששירי-עם נובעים איכשהו מה"עם". אך למעשה, הרבה משירי העם האהובים עלינו הולחנו ע"י מלחינים ידועים. אחד מהם הוא מארק וארשבסקי - עו"ד שחיבר שירים בנושאים יהודיים להנאתו. הסופר הידוע שלום עליכם, שהכיר את וארשבסקי באירועי תרבות בקייב, שיכנע אותו לפרסם את חיבוריו באוסף הנקרא "שירי עם יהודיים". כפי שכותב דוד אסף במאמר "סודות מן ה'חדר'"(דווקא 2, 2007):
"לא כולם אהבו את שירי ורשבסקי, והבולט שבהם היה יואל אנגל, שעסק אז במחקר המוסיקה היהודית העממית. בביקורת חריפה שפירסם זמן קצר לאחר הופעת הספר ["שירי עם יהודיים"], תקף בעיקר את יומרנותו של ורשבסקי, שייחס לשיריו החדשים - שאותם הלחין לדעת אנגל בסולמות בלתי-יהודיים בעליל - את התואר 'שירי עם'".
השיר "אויפן פריפצ'יק" [ליד האח] נהפך במהירות רבה לשיר העם היידי המפורסם והאהוב מכולם. הנה וידאו מעניין מאוד אודות ורשבסקי ושיריו:
§ "חדר": התמונה האמתית?
האם התמונה שצייר וארשבסקי הייתה נאמנה לחיים האמיתיים ב"חדר"? קראו את המאמר "החדר" (א.מ. ליפשיץ), והחליטו בעצמכם. עליכם, חברו של ורשבסקי, צייר בשיר "כ'וויל ניט גיין אין חדר" [אני לא רוצה ללכת לחדר] תמונה שונה מזו שבשיר "אויפן פריפיטשיק".
"חדר" ו"רבי" הם מונחים אשקנזיים הקשורים לתלמוד תורה, תופעה המתקיימת בכל העולם היהודי. השיר "המורי" של שלמה מחדון מתאר את המורה התימני, כשבשיר "אצלנו בכפר טודרא" מצטיירת תמונה של ילדים הלומדים בכפר מרוקאי.
"לה רוזה אינפלוריזה" / "לוס בילביליקוס"
"לה רוזה אינפלוריזה" [השושנה פורחת] - [טקסט וגירסה שירתית בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית] "צור משלו אכלנו" - [טקסט בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
§ קונטראפקטה - "מדוע לשטן מגיע כל המוסיקה הטובה?"
שאלה זו נשאלה כביכול ע"י מרטין לותר כשהוא תירץ את נוהג ה"קונטראפקטה", ז"א, "שאילת" לחנים של שירים פופולריים והעברתם לטקסטים דתיים. כפי שמסבירה המוסיקולוגית שושנה וייך-שחק: "שירת פיוטים לפי לחני רומנסות, קנטיגאס ושירים ליריים בספניולית היא תופעה נפוצה בקרב הקהילות הספרדיות. ... 'קונטראפקטה' היא חיבור של תמליל חדש למנגינה של שיר קיים, בעוד ש"התאמה" היא שירת טקסט קיים בלחן הלקוח משיר אחר. הפיוט "צור משלו אכלנו", ששרים אותו ליד השולחן בשבת ובחגים לפני ברכת המזון, שייך לקטגוריה השנייה: שרים את הטקסט לפי המנגינה של הקנטיגה "לה רוזה אינפלורזה" [השושנה פורחת] ("לוס בילביליקוס" [הזמירים]). הקשיבו באתר הזמנה לפיוט למנגינה הזאת וכן למגוון המנגינות של כל העדות. (כמו כן, אחת המנגינות הרבות שלפיהן שרים את הפיוט "אדון עולם" הוא שיר העם שנידון למעלה: "לאס ווינטאנאס אלטאס").
להלן וידאו של זמרת הסופרן ויקטוריה דה לוס אנג'לס, שביצועיה של המסורות המוסיקליות הספרדיות - ביניהן המסורת היהודית - נאספו בסידרת תקליטורים. לידו וידאו של הפיוט "צור משלו אכלנו", המושר ע"י הרב חגאי בצרי. הודאו השלישי הוא שיר באנגלית - The Swallow Song - עם אותה מנגינה אבל בלי כל קשר לשיר הספרדי.
לעיון:
וייך-שחק, ש. (2006). אין בואן סימן! מחוזות פיוט ומוסיקה של יהודי ספרד. פרדס.
סרוסי, א. "רבי ישראל נאגארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד". אספות ד' (תש"נ), ע' רפה-שי.
"לה קנטיגה דיל פואגו" [השיר של השרפה]
[טקסט ותרגום לעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
§ זכר לסאלוניקי - מזוהר לחורבן
הרבה מהשירי-העם שאנו שרים הם בעצם תיאורים של מאורעות הסטוריים. דוגמא לכך היא השרפה הגדולה בסלוניקי ב-1917: "מכל הזוהר והגדולה של הקהילה המפורסמת הזאת, נשארו הרים של אפר בלבד." * כמו כן, אירועים הסטוריים וטראומטיים תוארו ותועדו בשירים מסוגת הקופלס. דוגמא לכך היא השרפה משנת 1891 שתוארה ע"י ר' אברהם יונה.
בשיר לה קנטיגה דיל פואגו, סיבת השרפה מיוחסת לחילול שבת. סיבה אחרת נמצאת בשיר איל דיו לה מאטה איסטה גריגה.
סרט ותקליטור בשם "עשן ואפר" מוקדשים לזכר קהילת סלוניקי שנספתה בשואה. בתקליטור מוקלטת יצירתם של דניאל עקיבא (מלחין) ואבנר פרץ (משורר).
לעיון:
שמואל רפאל: ר' יעקב אברהם יונה-משורר העתים של סאלוניקי, פורסם בפעמים,70,חורף תשנ"ז, עמ' 100-123, חוברת שהוקדשה ליהודים באימפריה העות'מאנית.
.jpg)
"אדיו קרידה" [שלום, אהובתי]
[טקסט וגירסה שירתית בעברית] [טקסט ותרגום לאנגלית]
§ האם אפשר להאמין למקורות המידע באינטרנט?
להלן שתי הנחות בקשר למקור השיר אדיו קרידה. איזו מהן, לדיעתכם, מהימן יותר?
1. "כנראה שלוורדי היו חברים ממקור ספרדי, והוא שמע את השיר "אדיו" אצלם בבית בכמה אירועים. הוא אהב את המלודיה, והחליט לכוללה כאריה באופרה "לה טרביאטה".
Kol Sephardic Choir .
2. מוסיקה ספרדית איננה "קדומה". למרות שכמה טקסטים בלדינו ועברית מקורם בספרד מימי הביניים, אף אחת מהמנגינות איננה נובעת מהתקופה ההיא. שיר אחד, אדיו קרידה, אפילו נובע מאריה של ורדי.
Catherine Madsen
[תשובה: הרבה אנשים חושבים שוורדי למד מהיהודים, אבל ההיפך הוא הנכון!]
ובכן, אדיו, ולהתראות בהרצאות!
----------------------------------
לעיון
Cohen Serrano, M. (1994). "'Adio Kerida' Julie", Aki Yerusahalyim 50: 48-49
סרוסי, א. (תשנ"ט). המוסיקה של השיר העממי בלדינו. פעמים 77: 5-19